במבט ראשון בתמונה אנו שואל את עצמי האם אני צופה בתמונה בעיני הצלם שצילם את התמונה? ועד כמה היא משנה אצלי את התפיסה ולאחר מכן אני מביט בנושא התמונה ולומד.חלק מהמסר שעובר אלינו הוא בעיני הצלם וגם אפשר להוסיף השקפתו ודעתו על הנושא.ישנן לא מעט שאלות הנוגעות לצילום, מהן הסיבות העיקריות לפעולת הצילום ביומיום, המסרים הויזואליים שכל אחד מאיתנו משתף, האם אני רוצה לעצור לרגע ולשתף חוויה אישית שעברתי, להציג יכולות אישיות, לשמר ולתעד את רוח המקום את האווירה הקיימת, ולמה בעצם אני מצפה בשיתוף החוויות האישיות שלי. השאלה הרטורית היא האם לשתף משמע להיות קיים.אני נוכח במקום ומעביר ויזואלית את התחושה של מקום וזמן עם נושא המצולם וסביבתו, לעורר ולהביע רעיון ותחושה בסביבה שבה אני נוכח.אני מתאר דרך הצילום את הסביבה, ישנן דרכים להביע ולהעביר את המסר ולפעמים כדי לשמור על המרחב האישי של הנושא אני מוצא דרכים לצלם.אני תופס פיסה קטנה מהמציאות שלנו, אני חוקר ולומד אותה. הצילום יכול להיות מעט אלים בדרך בה אנו מצלמים נושאים ונכנסים למרחב האישי של הזולת, אבל זו הדרך המוגבלת לחקור ולהבין את המציאות.ישנם שלושה שלבים ליצירת תמונה, הזימון,לאחר מכן המפגש והממשות, זה מפגש של אקראיות צרופה. אני יוצר את התמונה בסוף התנועה ומסכם את השלושה שלבים, התצלום אינו ניתן לשינוי מבחינת התוכן, השלושה שלבים הוא רצף של בחירות אקראיות.התבוננות ממושכת בצילומים כפעולה יומיומית מאפשרת לי להבחין בתמונות לעומק ולנתח סגנונות. נושא הצילום מתחלק לשלוש פעולות, או שלושה ריגושים:לעשות, לחוות, להסתכל. העושה הוא המבצע הצלם,המסתכל הוא אנו המתבוננים בתמונה והאדם או העצם הם המטרה של הצילום.מי הוא הנושא היום בצילום, עד כמה נושא המצולם, האובייקט הוא הספקטרום הוא הנושא המדובר. (רולאן בארט...

במבט ראשון בתמונה אנו שואל את עצמי האם אני צופה בתמונה בעיני הצלם שצילם את התמונה? ועד כמה היא משנה אצלי את התפיסה ולאחר מכן אני מביט בנושא התמונה ולומד.חלק מהמסר שעובר אלינו הוא בעיני הצלם וגם אפשר להוסיף השקפתו ודעתו על הנושא.ישנן לא מעט שאלות הנוגעות לצילום, מהן הסיבות העיקריות לפעולת הצילום ביומיום, המסרים הויזואליים שכל אחד מאיתנו משתף, האם אני רוצה לעצור לרגע ולשתף חוויה אישית שעברתי, להציג יכולות אישיות, לשמר ולתעד את רוח המקום את האווירה הקיימת, ולמה בעצם אני מצפה בשיתוף החוויות האישיות שלי. השאלה הרטורית היא האם לשתף משמע להיות קיים.אני נוכח במקום ומעביר ויזואלית את התחושה של מקום וזמן עם נושא המצולם וסביבתו, לעורר ולהביע רעיון ותחושה בסביבה שבה אני נוכח.אני מתאר דרך הצילום את הסביבה, ישנן דרכים להביע ולהעביר את המסר ולפעמים כדי לשמור על המרחב האישי של הנושא אני מוצא דרכים לצלם.אני תופס פיסה קטנה מהמציאות שלנו, אני חוקר ולומד אותה. הצילום יכול להיות מעט אלים בדרך בה אנו מצלמים נושאים ונכנסים למרחב האישי של הזולת, אבל זו הדרך המוגבלת לחקור ולהבין את המציאות.ישנם שלושה שלבים ליצירת תמונה, הזימון,לאחר מכן המפגש והממשות, זה מפגש של אקראיות צרופה. אני יוצר את התמונה בסוף התנועה ומסכם את השלושה שלבים, התצלום אינו ניתן לשינוי מבחינת התוכן, השלושה שלבים הוא רצף של בחירות אקראיות.התבוננות ממושכת בצילומים כפעולה יומיומית מאפשרת לי להבחין בתמונות לעומק ולנתח סגנונות. נושא הצילום מתחלק לשלוש פעולות, או שלושה ריגושים:לעשות, לחוות, להסתכל. העושה הוא המבצע הצלם,המסתכל הוא אנו המתבוננים בתמונה והאדם או העצם הם המטרה של הצילום.מי הוא הנושא היום בצילום, עד כמה נושא המצולם, האובייקט הוא הספקטרום הוא הנושא המדובר. (רולאן בארט...